מאז ומתמיד הייתי מכורה לבשמים.
אמת - לכל מה שקשור לקוסמטיקה ומריח טוב. אני יכולה להכנס כל יום לדראגסטור ולהעביר שעה בכיף בלי לשים לב, שלא לדבר על חו"ל, ששם זה שעות.
אני גם בעלת התכונה המופלאה, שאני יכולה להריח את אותו מוצר ולנסות אותו אחד אין ספור פעמים, לא נמאס. חופשי דפקה. אני יכולה להוציא סכום מכובד על בושם או קרם, אך לא אוציא אותו סכום על בגד/נעלים/תיק -- וזה ממש מפגר, כי בגד הרבה יותר שימושי: אפשר ללבוש ולהראות איתו, ובושם? מי מריח בסוף? רק אני ואולי עוד מישהו שרחרח אותי מקרוב. וקרם? כאילו שמישהו שם לב בכלל.
כמה שאני מריחה יותר ויותר, יש בשמים, שמזכירים אחרים, ויש מיוחדים. יש כזה מגוון רחב, ש-וואי...הלוואי ויכל להיות לי הכל או כמעט הכל, או יותר נכון - כל מה שאני אוהבת, שזה די הרבה. בתקופה ה"פרועה" ביותר שלי היו לי 27 בשמים, והכל היה בשימוש.
אוקצור, בגלל מגוון הריחות, השוני והדימיון בינהם, הביא אותי להסתקרן לגבי תמהיל הבושם. בגדול כן -- לא להכנס לחפירות היסטריות. אבל וואלה, מה נותן למשהו אחד את הריח המיוחד שלו?
זה לא שאני זוכרת את כל המרכיבים בעל פה, אבל חופשי שמתי לב שיש כמה עיקריים שמופיעים ברוב הבשמים שאני מתחברת במינונים שונים ובהרכב שונה. אז ריכזתי עבורי ועבורכן הקוראות המקסימות שלי, כמה מרכיבים הנפוצים בתעשית הבשמים (שׁהם כמובן קמצוץ מכלל מה שיש) או לחלופין מרכיבים מעניינים שנפוצים פחות. צר לי שאני רושמת בלי להריח, זה חסר לי...
bergamot ברגמוט -
פרי ריחני בגודל של תפוז הדומה ללימון, גדל בדרום איטליה, המיץ פחות חמוץ מלימון אך מר יותר מאשכולית. בעל ניחוח דומה לפרי הדר, ריח לימוני, כל חלקי הצמח אחרי הכתישה מריחים ריח של תפוז, השמן משמש לתעשית הבשמים.
rose geranuim גרניום לימוני -
לעלים ניחוח לימוני מתוק, עלי גרניום בתה ישפרו את טעמו ויוסיפו לו ניחוח, את העלים הטריים אפשר להוסיף לפודינג ועוגות. שמן העלים משמש לתעשית הבשמים.
tonka bean שעועית טונקה -
זו שעועית משודרגת, לא מגיעה בחמין. הריח מזכיר וניל שקדים וקינמון. תבלין הטונקה יכול לשמש תחליף לוניל. משמשת כמרכיב מרכזי בבשמים. טעם מעין מרציפני מריר כמו שקדים ירוקים. גדל בדרום אמריקה.
sandalwood אלגום -
זהו עץ ריחני, כל חלקי העץ ניתנים לשימוש, והשרף שלו משמש לתעשית הבשמים. כתוצאה מכך מושמדים לחלוטין אלפי עצים כל שנה.
frankincense לבונה -
שרף ריחני המופק מעץ לבונה. השימוש העיקרי הוא העלאת קטורת.
petitgrain -
הייצור העיקרי של הצמח הזה הוא בצרפת ופרגוואי. השם פטיטגריין (זרעים קטנים) חב את השם שלו מכך שהוא מופק מהעלים של עץ תפוז מר. לשמן יש ריח תפוזים עיצי ומשתמשים איתו בתעשית הבשמים. הריח משמש בארומתרפיה כנוגד דיכאון, ובכלל טוב למערכת המוח לכל הקשור לדיכאון חרדה, שיפור מצב רוח וריענון.
benzoin בנזואין -
נשמע כמו שם נרדף לדלק אבל בעצם זהו שמן אתרי שמופק משרף גזע, יש לו ארומה מתוקה, שמזכירה וניל, הוא אנטיספטי, טוב מאוד לשימוש בצורתו השמנית לבעיות עור ומשמש בתעשית הקוסמטיקה.
אמת - לכל מה שקשור לקוסמטיקה ומריח טוב. אני יכולה להכנס כל יום לדראגסטור ולהעביר שעה בכיף בלי לשים לב, שלא לדבר על חו"ל, ששם זה שעות.
אני גם בעלת התכונה המופלאה, שאני יכולה להריח את אותו מוצר ולנסות אותו אחד אין ספור פעמים, לא נמאס. חופשי דפקה. אני יכולה להוציא סכום מכובד על בושם או קרם, אך לא אוציא אותו סכום על בגד/נעלים/תיק -- וזה ממש מפגר, כי בגד הרבה יותר שימושי: אפשר ללבוש ולהראות איתו, ובושם? מי מריח בסוף? רק אני ואולי עוד מישהו שרחרח אותי מקרוב. וקרם? כאילו שמישהו שם לב בכלל.
כמה שאני מריחה יותר ויותר, יש בשמים, שמזכירים אחרים, ויש מיוחדים. יש כזה מגוון רחב, ש-וואי...הלוואי ויכל להיות לי הכל או כמעט הכל, או יותר נכון - כל מה שאני אוהבת, שזה די הרבה. בתקופה ה"פרועה" ביותר שלי היו לי 27 בשמים, והכל היה בשימוש.
אוקצור, בגלל מגוון הריחות, השוני והדימיון בינהם, הביא אותי להסתקרן לגבי תמהיל הבושם. בגדול כן -- לא להכנס לחפירות היסטריות. אבל וואלה, מה נותן למשהו אחד את הריח המיוחד שלו?
זה לא שאני זוכרת את כל המרכיבים בעל פה, אבל חופשי שמתי לב שיש כמה עיקריים שמופיעים ברוב הבשמים שאני מתחברת במינונים שונים ובהרכב שונה. אז ריכזתי עבורי ועבורכן הקוראות המקסימות שלי, כמה מרכיבים הנפוצים בתעשית הבשמים (שׁהם כמובן קמצוץ מכלל מה שיש) או לחלופין מרכיבים מעניינים שנפוצים פחות. צר לי שאני רושמת בלי להריח, זה חסר לי...
bergamot ברגמוט -
rose geranuim גרניום לימוני -
tonka bean שעועית טונקה -
sandalwood אלגום -
זהו עץ ריחני, כל חלקי העץ ניתנים לשימוש, והשרף שלו משמש לתעשית הבשמים. כתוצאה מכך מושמדים לחלוטין אלפי עצים כל שנה.
frankincense לבונה -
petitgrain -
benzoin בנזואין -
